רב-מודד ספרתי: הבדלים בין גרסאות

מתוך מעבדת מבוא בחשמל
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(הוספת תמונה של תבור)
(הדגשת המושג המוזכר בדף, הוספת קישורים, הערה לגבי החלפת נתיכים)
שורה 1: שורה 1:
בעברית נקרא רב-מודד ספרתי או רמ"ס בראשי-תיבות (אין להתבלבל עם [[wikipedia:he:שורש ממוצע הריבועים|RMS]]), בלועזית DMM - Digital Multi Meter.
+
בעברית נקרא [[wikipedia:he:רב מודד|'''רב-מודד ספרתי''']] או '''רמ"ס''' בראשי-תיבות (אין להתבלבל עם [[wikipedia:he:שורש ממוצע הריבועים|RMS]]), בלועזית [[wikipedia:Multimeter|DMM - Digital Multimeter]].
  
 
מדי-מתח בלבד נקראים DVM - Digital Volt Meter.
 
מדי-מתח בלבד נקראים DVM - Digital Volt Meter.
שורה 7: שורה 7:
  
 
= סוגי המכשירים במעבדה =
 
= סוגי המכשירים במעבדה =
# [{{lab}}1/Agilent-34405a-Dmm.pdf Agilent 34405A][[File:34405A.png|thumb|left|450px|Keysight 34405A 5½ Digit Multimeter]]
+
# [{{lab}}1/Agilent-34405a-Dmm.pdf Agilent 34405A][[File:34405A.png|thumb|left|450px|[[wikipedia:Keysight|'''Keysight''']] 34405A 5½ Digit Multimeter]]
# תבור - Tabor[[File:Tabor_Electronics_LTD_DMM.gif|frame|left|'''רב-מודד ספרתי''' של חברת תבור אלקטרוניקה]]
+
# '''תבור''' - '''Tabor'''[[File:Tabor_Electronics_LTD_DMM.gif|frame|left|'''רב-מודד ספרתי''' של חברת [http://www.taborelec.com '''תבור''' אלקטרוניקה]]]
  
 
= סוגי המדידות =
 
= סוגי המדידות =
# מתח (AC/DC) ביחידות V - Volt
+
# מתח (AC/DC) ביחידות V - [[wikipedia:he:וולט|Volt]]
#* נקרא DCV או ACV בשפת הרמ"ס (כפי שרואים בתמונה).
+
#* נקרא DCV או ACV בשפת ה'''רמ''' (כפי שרואים בתמונות).
 
#* מחברים במקביל למעגל על מנת למדוד, כיוון שההתנגדות הפנימית שלו מאוד גבוהה - הוא לא יגרום קצר בעת החיבור.
 
#* מחברים במקביל למעגל על מנת למדוד, כיוון שההתנגדות הפנימית שלו מאוד גבוהה - הוא לא יגרום קצר בעת החיבור.
# זרם (AC/DC) ביחידות A - Ampere
+
# זרם (AC/DC) ביחידות A - [[wikipedia:he:אמפר|Ampere]]
#* נקרא DCI או ACI בשפת הרמ"ס (כפי שרואים בתמונה).
+
#* נקרא DCI או ACI בשפת ה'''רמ''' (כפי שרואים בתמונה של '''Keysight''') או ACA/DCA (כפי שרואים בתמונה של '''תבור''').
#* מחברים בטור למעגל, כיוון שההתנגדות הפנימית שלו היא בערך אפס - הוא לא צריך להשפיע על המעגל אלא אם כן נשרף הפיוז ואז הוא יגרום לנתק במעגל.
+
#* מחברים בטור למעגל, כיוון שההתנגדות הפנימית שלו היא בערך אפס - הוא לא צריך להשפיע על המעגל אלא אם כן נשרף ה[[wikipedia:he:נתיך|פיוז]] ואז הוא יגרום לנתק במעגל.
# התנגדות ביחידות Ω - Ohm וקיבול ביחידות F - Farad
+
# התנגדות ביחידות Ω - [[wikipedia:he:אוהם|Ohm]] וקיבול ביחידות F - [[wikipedia:he:פאראד|Farad]]
#* חובה למדוד רק בעת שהרכיב מנותק לגמרי מהמעגל, כיוון שעל-מנת למדוד התנגדות הרמ"ס מוציא זרם קבוע (הוא הופך בעצמו למעין ספק-כוח) ולכן אם הרכיב יהיה מחובר גם למקור-כוח חיצוני תהיה התנגשות בין מקורות ההספק שתגרום לרמ"ס להתבלבל ולהחזיר ערך שגוי
+
#* חובה למדוד רק בעת שהרכיב מנותק לגמרי מהמעגל, כיוון שעל-מנת למדוד התנגדות ה'''רמ''' מוציא זרם קבוע (הוא הופך בעצמו למעין ספק-כוח) ולכן אם הרכיב יהיה מחובר גם למקור-כוח חיצוני תהיה התנגשות בין מקורות ההספק שתגרום ל'''רמ''' להתבלבל ולהחזיר ערך שגוי
# תדר ביחידות Hz - Hertz
+
# תדר ביחידות Hz - [[wikipedia:he:הרץ|Hertz]]
  
 
= הערות =
 
= הערות =
* יש לשנות את טווח-המדידה - ה-'''Range''' בהתאם אחרת הוא ירשום OL - Over Load ב-'''Agilent''' או שהמספרים פשוט יהבהבו ב'''תבור'''. ה-Range זהו הטווח המירבי אותו הרמ"ס יכול למדוד והוא צריך להיות '''כמה שיותר נמוך''' אך עדיין גדול יותר מהרכיב הנמדד על-מנת שהמדידה תהיה הכי מדוייקת שאפשר. לדוגמא אם נמדוד נגד של 1Ω עם Range של 100MΩ המדידה לא תהיה מדוייקת אך עם Range של 100Ω המדידה תהיה מאוד מדוייקת
+
* יש לשנות את טווח-המדידה - ה-'''Range''' בהתאם אחרת הוא ירשום OL - Over Load ב-'''Agilent''' או שהמספרים פשוט יהבהבו ב'''תבור'''. ה-Range זהו הטווח המירבי אותו ה'''רמ''' יכול למדוד והוא צריך להיות '''כמה שיותר נמוך''' אך עדיין גדול יותר מהרכיב הנמדד על-מנת שהמדידה תהיה הכי מדוייקת שאפשר. לדוגמא אם נמדוד נגד של 1Ω עם Range של 100MΩ המדידה לא תהיה מדוייקת אך עם Range של 100Ω המדידה תהיה מאוד מדוייקת
 
*# ב-'''Agilent''' עושים זאת באמצעות הכפתורים האפורים בצורה ידנית או ללחוץ Shift-Auto בצבע כחול כדי שיימצא את ה-Range בצורה אוטומטית
 
*# ב-'''Agilent''' עושים זאת באמצעות הכפתורים האפורים בצורה ידנית או ללחוץ Shift-Auto בצבע כחול כדי שיימצא את ה-Range בצורה אוטומטית
 
*# ב'''תבור''' יש כפתור ייעודי עבור כל טווח, צריך להסתכל על הכפתור של המדידה (מתח/זרם/התנגדות), ממנו יוצא קו דק אשר מצביע על הטווחים המתאימים של הכפתורים
 
*# ב'''תבור''' יש כפתור ייעודי עבור כל טווח, צריך להסתכל על הכפתור של המדידה (מתח/זרם/התנגדות), ממנו יוצא קו דק אשר מצביע על הטווחים המתאימים של הכפתורים
* יש לזכור שכדי למדוד באמצעות רמ"ס את המתח DC-RMS ש[[משקף תנודות|משקף התנודות]] מראה צריך לעשות את החישוב הבא: <math>DC_{V/A-RMS}=\sqrt{DC_{V/A}^2+AC_{V/A}^2}</math>
+
* יש לזכור שכדי למדוד באמצעות '''רמ"ס''' את המתח DC-RMS ש[[משקף תנודות|משקף התנודות]] מראה צריך לעשות את החישוב הבא: <math>DC_{V/A-RMS}=\sqrt{DC_{V/A}^2+AC_{V/A}^2}</math>
* אם מודדים בעזרת רמ"ס גל סינוס מהצורה <math>V(t)=A\cdot sin(2\pi ft)</math> נקבל את התוצאות הבאות:
+
* אם מודדים בעזרת '''רמ"ס''' גל סינוס מהצורה <math>V(t)=A\cdot sin(2\pi ft)</math> נקבל את התוצאות הבאות:
*# מתח יעיל (אפקטיבי) <math>V_{RMS}=A/\sqrt(2)</math>
+
*# מתח יעיל (אפקטיבי) <math>V_{RMS}=A/\sqrt{2}</math>
 
*# מתח ממוצע תמיד יחזיר אפס כיוון שהממוצע של גל סינוס הוא אפס ולכן יהיה חסר משמעות בעת בדיקת מתח-חילופין, כמו-כן צריך להיזהר מהתחשמלות במקרה כזה כיוון שאפשר למדוד מתח-חילופין של 220V ולקבל אפס וכך נחשוב בטעות שאין מתח
 
*# מתח ממוצע תמיד יחזיר אפס כיוון שהממוצע של גל סינוס הוא אפס ולכן יהיה חסר משמעות בעת בדיקת מתח-חילופין, כמו-כן צריך להיזהר מהתחשמלות במקרה כזה כיוון שאפשר למדוד מתח-חילופין של 220V ולקבל אפס וכך נחשוב בטעות שאין מתח
 
*# לשים לב שמתח הרשת בארץ הוא 220V@50Hz וזה אומר שערכו של A בנוסחא לעיל הוא 311V, כלומר המתח שיא-לשיא הוא <math>V_{p-p}=622\,V</math>
 
*# לשים לב שמתח הרשת בארץ הוא 220V@50Hz וזה אומר שערכו של A בנוסחא לעיל הוא 311V, כלומר המתח שיא-לשיא הוא <math>V_{p-p}=622\,V</math>
 
* כאשר מודדים מעגלי-יישור, ה-'''Agilent''' קצת משתגע לכן רצוי לעבוד עם מכשירי ה'''תבור''' שקיימים רק בחלק מהעמדות
 
* כאשר מודדים מעגלי-יישור, ה-'''Agilent''' קצת משתגע לכן רצוי לעבוד עם מכשירי ה'''תבור''' שקיימים רק בחלק מהעמדות
* הפיוז של ה-'''Agilent''' הוא 1.5A כפי שרואים בתמונה לעומת ה'''תבור''' אשר מגיע ל-2A ולכן רצוי להשתמש ב'''תבור''' עבור מעגלים בעלי עומס נמוך (זרמים גבוהים)
+
* ה[[wikipedia:he:נתיך|פיוז]] של ה-'''Agilent''' הוא 1.5A כפי שרואים בתמונה לעומת ה'''תבור''' אשר מגיע ל-2A ולכן רצוי להשתמש ב'''תבור''' עבור מעגלים בעלי עומס נמוך (זרמים גבוהים), במקרה ונשרף ה[[wikipedia:he:נתיך|פיוז]] יש להחליפו מקדימה ב-'''Agilent''' או מאחור ב'''תבור''' (ניתן לקחת [[wikipedia:he:נתיך|פיוזים]] ב[http://in.bgu.ac.il/engn/ece/Pages/staff/Miriam.aspx מחסן-התחזוקה] חדר 225 ליד מעבדת-החשמל)

גרסה מתאריך 21:32, 24 בפברואר 2017

בעברית נקרא רב-מודד ספרתי או רמ"ס בראשי-תיבות (אין להתבלבל עם RMS), בלועזית DMM - Digital Multimeter.

מדי-מתח בלבד נקראים DVM - Digital Volt Meter.

מדי-זרם בלבד נקראים Ampere meter או בקיצור Ammeter.


1 סוגי המכשירים במעבדה

  1. Agilent 34405A
    Keysight 34405A 5½ Digit Multimeter
  2. תבור - Tabor
    רב-מודד ספרתי של חברת תבור אלקטרוניקה

2 סוגי המדידות

  1. מתח (AC/DC) ביחידות V - Volt
    • נקרא DCV או ACV בשפת הרמ"ס (כפי שרואים בתמונות).
    • מחברים במקביל למעגל על מנת למדוד, כיוון שההתנגדות הפנימית שלו מאוד גבוהה - הוא לא יגרום קצר בעת החיבור.
  2. זרם (AC/DC) ביחידות A - Ampere
    • נקרא DCI או ACI בשפת הרמ"ס (כפי שרואים בתמונה של Keysight) או ACA/DCA (כפי שרואים בתמונה של תבור).
    • מחברים בטור למעגל, כיוון שההתנגדות הפנימית שלו היא בערך אפס - הוא לא צריך להשפיע על המעגל אלא אם כן נשרף הפיוז ואז הוא יגרום לנתק במעגל.
  3. התנגדות ביחידות Ω - Ohm וקיבול ביחידות F - Farad
    • חובה למדוד רק בעת שהרכיב מנותק לגמרי מהמעגל, כיוון שעל-מנת למדוד התנגדות הרמ"ס מוציא זרם קבוע (הוא הופך בעצמו למעין ספק-כוח) ולכן אם הרכיב יהיה מחובר גם למקור-כוח חיצוני תהיה התנגשות בין מקורות ההספק שתגרום לרמ"ס להתבלבל ולהחזיר ערך שגוי
  4. תדר ביחידות Hz - Hertz

3 הערות

  • יש לשנות את טווח-המדידה - ה-Range בהתאם אחרת הוא ירשום OL - Over Load ב-Agilent או שהמספרים פשוט יהבהבו בתבור. ה-Range זהו הטווח המירבי אותו הרמ"ס יכול למדוד והוא צריך להיות כמה שיותר נמוך אך עדיין גדול יותר מהרכיב הנמדד על-מנת שהמדידה תהיה הכי מדוייקת שאפשר. לדוגמא אם נמדוד נגד של 1Ω עם Range של 100MΩ המדידה לא תהיה מדוייקת אך עם Range של 100Ω המדידה תהיה מאוד מדוייקת
    1. ב-Agilent עושים זאת באמצעות הכפתורים האפורים בצורה ידנית או ללחוץ Shift-Auto בצבע כחול כדי שיימצא את ה-Range בצורה אוטומטית
    2. בתבור יש כפתור ייעודי עבור כל טווח, צריך להסתכל על הכפתור של המדידה (מתח/זרם/התנגדות), ממנו יוצא קו דק אשר מצביע על הטווחים המתאימים של הכפתורים
  • יש לזכור שכדי למדוד באמצעות רמ"ס את המתח DC-RMS שמשקף התנודות מראה צריך לעשות את החישוב הבא: [math]DC_{V/A-RMS}=\sqrt{DC_{V/A}^2+AC_{V/A}^2}[/math]
  • אם מודדים בעזרת רמ"ס גל סינוס מהצורה [math]V(t)=A\cdot sin(2\pi ft)[/math] נקבל את התוצאות הבאות:
    1. מתח יעיל (אפקטיבי) [math]V_{RMS}=A/\sqrt{2}[/math]
    2. מתח ממוצע תמיד יחזיר אפס כיוון שהממוצע של גל סינוס הוא אפס ולכן יהיה חסר משמעות בעת בדיקת מתח-חילופין, כמו-כן צריך להיזהר מהתחשמלות במקרה כזה כיוון שאפשר למדוד מתח-חילופין של 220V ולקבל אפס וכך נחשוב בטעות שאין מתח
    3. לשים לב שמתח הרשת בארץ הוא 220V@50Hz וזה אומר שערכו של A בנוסחא לעיל הוא 311V, כלומר המתח שיא-לשיא הוא [math]V_{p-p}=622\,V[/math]
  • כאשר מודדים מעגלי-יישור, ה-Agilent קצת משתגע לכן רצוי לעבוד עם מכשירי התבור שקיימים רק בחלק מהעמדות
  • הפיוז של ה-Agilent הוא 1.5A כפי שרואים בתמונה לעומת התבור אשר מגיע ל-2A ולכן רצוי להשתמש בתבור עבור מעגלים בעלי עומס נמוך (זרמים גבוהים), במקרה ונשרף הפיוז יש להחליפו מקדימה ב-Agilent או מאחור בתבור (ניתן לקחת פיוזים במחסן-התחזוקה חדר 225 ליד מעבדת-החשמל)