מהלך ניסוי מדידות בשנאי הספק

מתוך מעבדת מבוא בחשמל
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

1 מטרת הניסוי

  • מדידת הפרמטרים של מעגל התמורה של שנאי.
  • מדידת הפסדים בשנאי.
  • הכרת צורות הזרמים והמתחים בשנאי.

2 ציוד לניסוי

2.1 מיכשור בעמדה

2.2 ציוד מהמחסן

3 מהלך הניסוי

אזהרה!

בחלק מהניסוי אנו עובדים אחרי שנאי-בידוד כאשר המתח צף ולכן מפסק-הפחת אינו פועל!

  1. רק אדם אחד בונה את המעגל.
  2. רק אדם זה מדליק את הוריאק ומעלה את המתח.
  3. בסוף כל ניסוי יש להוריד את מתח הוריאק לאפס ורק אז לכבות אותו.
  4. יש לבדוק שכל החוטים מבודדים ותקינים.
  5. יש לחבר ריאוסטט בכל מעגל להגבלת זרם המקור.
  6. יש לבדוק שלא יזרום זרם הגדול מהזרם-הנקוב בריאוסטט ובשנאי.
  7. אין להשתמש בדקדת-נגדים מלבד מעגל ה-RC בסעיף האחרון (ראו סעיף אופיין חשל)

3.1 הכרת השנאי

איור 1: שנאי הספק
איור 2: ערכי מתח וזרם נומינליים של שנאי-הספק. מתח נומינלי של 15 וולט וזרם נומינלי של 0.5 אמפר

3.1.1 מטרת הסעיף

לדעת לקרוא סרטוט חשמלי של מכשיר ולהשוות אותו למציאות.

צריך לדעת לקרוא את הסכימה של השנאי-הספק באיור 1 ולקרוא את התווית אשר אמורה להיות על גג-המכשיר כפי שרואים באיור 2.

3.1.2 הוראות

נא לסמן בטבלה הראשונה המופיעה מטה ✓ (וי) עבור כל חיבור שזיהיתם, ולמלא את הערכים בטבלה השנייה.

הערות:

  • ההדקים T1 ו-T2 מחוברים לליפוף הראשוני, כלומר ניתן לחבר את השנאי למקור-מתח (או למעגל) דרך הכניסות T1-T2.
  • שקע מכשור (בצד שמאל של איור 1) מנותק מהשנאי - ניתן לראות זאת במידה ושנאי-ההספק הוא שקוף, לכן הוא אינו נחוץ עבור הניסוי.
  • חיבור ה-BNC של In1-In2 מקוצר לכניסות של T1-T2, כלומר יש שתי דרכים להתחבר אל השנאי:
    1. ע"י חיבור ישיר של בננות מהספק-כוח (DC או AC).
    2. ע"י חיבור של BNC (מהמחולל, מהסקופ או מהשנאי בידוד).
חיבור האם זוהה באיור 1? האם זוהה במציאות?
שקע מכשור
כניסת BNC
In1
In2
T1
T2
בית הפיוז
Out1
Out2
Out3
Out4
מדד ערך
מתח נומינלי (נקוב/מירבי)
זרם נומינלי (נקוב/מירבי)
מספר השנאי

(מסומן בטוש/חרוט על-גבי המכשיר)

*שקע מכשור מחווט בתוך השנאי? כן / לא
**כניסת In1 מנותקת מכניסת T1

בזמן שכניסת In2 מחוברת לכניסת T2 בתוך השנאי?

כן / לא

הערות

  • שקע המכשור היה מיועד פעם להיות נקודת החיבור אל הוואריאק (אשר לו יש "כבל קומקום"), אך הוא כבר לא בשימוש.
  • כניסת In1 מנותקת מכניסת T1 כיוון שצריך לחבר מד-זרם בין שתי נקודות אלו כדי לסגור מעגל (וכדי למדוד את הזרם) כפי שנעשה באמצעות המידגמים של ניסוי 8.
SignHere.png


3.2 מדידת התנגדות הליפופים בזרם ישר

איור 3: מערך מדידת שנאי בזרם ישר
איור 4: מעגל תמורה של הראוסטט המאוייר על גג קדמת-המכשיר

3.2.1 מטרת הסעיף

למדוד את ההתנגדות הפרזיטית של כל אחד משלושת הסלילים של שנאי-ההספק.

נא לשים לב כיצד מחברים את הריאוסטט, מעגל התמורה שלו נמצא באיור 4.

3.2.2 הוראות

  1. חברו את ספק-הכוח DC ישירות לרמ"ס.
  2. הפעילו את ספק-הכוח DC. וכוונו את המתח ל-10V.
  3. לכבות את הספק לפני חיבור המעגל!.
  4. חברו את המעגל המתואר באיור 3.
  5. כוונו את הריאוסטט R1 למקסימום - 300Ω
  6. הדליקו את ספק-הכוח DC.
  7. הנמיכו את ערכו של הריאוסטט כך שתתקבל קריאה ברורה במדי הזרם והמתח (A0 > 10mA, V0 > 10mV).
  8. קחו קריאות עבור כל אחד מליפופי השנאי:
    • T1-T2
    • Out1-Out2
    • Out3-Out4
  9. שנו את מתח הספק ל-5V. חזרו על המדידות.
  10. עבור כל אחד מליפופי השנאי, חשבו את התנגדותו הממוצעת (משתי המדידות של 5V ו-10V).
מתח ספק-כוח DC רצוי מתח ספק-כוח DC מדוד (ברמ"ס) הדקים למדידה V - מתח מדוד [V] I - זרם מדוד [A] (V/I) התנגדות [Ω]
10V T1-T2
Out1-Out2
Out3-Out4
5V T1-T2
Out1-Out2
Out3-Out4
  • הערה: הזרמים אמורים לצאת מאוד דומים כיוון שערכו של הריאוסטט גדול בהרבה מהתנגדות הסלילים, ולכן יוצא שהמתח וההתנגדות השקולה הם כמעט זהים עבור כל סט של מדידות.
חיבור התנגדות ממוצעת [Ω]
T1-T2
Out1-Out2
Out3-Out4
SignHere.png


3.3 מדידת תמסורת הליפופים (יחס השנאה)

איור 5: מערך מדידת יחס השנאה של שנאי

3.3.1 מטרת הסעיף

למצוא את יחס ההשנאה (a) של שני תתי-השנאים (בין 1 ל-2 ובין 1 ל-3).

3.3.2 הוראות

  1. חברו את המעגל דרך וריאק ושנאי-בידוד כפי שרואים באיור 5.
  2. העבירו את הרמ"סים למצב AC אחרת הם יראו לכם 0 כיוון שהערך הממוצע של AC הוא 0.
  3. כוונו את המתח הראשוני V1 ל-10V.
  4. מידדו את תמסורת המתחים של השנאי מהסליל הראשוני אל כל ליפוף.
  5. חברו את ליפופי הסליל המשני בטור (קצרו את ההדקים Out2 ו-Out3) ומידדו את המתח השקול. בחיבור נכון המתח השקול ישווה לסכום שני מתחי הסלילים.
  6. חיזרו על המדידות עבור מתח הראשוני V1 של 5V.
  7. חשבו תמסורת ליפופים (יחס השנאה) ממוצעת (משתי המדידות של 5 ו-10 וולט).
מתח רצוי V1 V1=10V V1=5V
מתח מצוי V1
מתח V2
תמסורת ליפופים V1 / V2
מתח V3
תמסורת ליפופים V1 / V3
מתח שקול V2,3
תמסורת ליפופים V1 / V2,3
  תמסורת ליפופים ממוצעת (a)
V1 / V2
V1 / V3
V1 / V2,3
SignHere.png


3.4 מדידת קוטביות

איור 6: מערך מדידת קוטביות של שנאי
איור 7: שנאי עם קוטביות חיבורית - מקבלים הפרש מופע של 180°
איור 8: שנאי עם קוטביות חיסורית - מקבלים את אותו המופע על הכניסה והמוצא

3.4.1 מטרת הסעיף

למדוד את קוטביות השנאי ולחשב את ההשראות ההדדית M.

3.4.2 הוראות

  1. חברו את המעגל שבאיור 6, כאשר מד-המתח V3 והחוט "קצר" לא מחוברים.
  2. קצרו את ההדקים Out2 ו-Out3.
  3. העלו את המתח הראשוני V1 לערך של 11V.
  4. רשמו את קריאת הזרם (A0) ומידדו את V1 ו-V2.
  5. קצרו את In1 ל-Out1 (חוט "קצר" באיור 6).
  6. חברו את מד-המתח V3 בין T2 ל-Out4, רשמו את תוצאות המדידה.
  7. על סמך המדידות, קבעו את קוטביות השנאי.
  8. חשבו את ההשראות ההדדית M.
  9. סעיף בונוס: ניתן לחבר את הסקופ:
    • האדמה של שני הבחונים מחוברת לנקודת הקצר בין T1 ל-Out1.
    • פלוס של הבָּחוֹן פּוֹטֶנְצְיָל של ערוץ אחד מחברים ל-T2.
    • פלוס של בָּחוֹן ערוץ שתיים מחברים ל-Out4.
    • שלא יהיה Invert באף ערוץ.
    • עבור קוטביות חיבורית מקבלים הפרש מופע של 180° בין הכניסה V1 והמוצא V2 כפי שרואים באיור 7, כיוון שהאדמה של הסקופ נמצאת באמצע בין שני מפלי-המתח - כלומר שני מפלי המתח הם באותו הכיוון של החוג-מתחים.
    • עבור קוטביות חיסורית מקבלים את אותו המופע בכניסה V1 ובמוצא V2 כפי שרואים באיור 8, כאן שני מפלי-המתח נמצאים בכיוונים מנוגדים לכיוון החוג-מתחים הסגור של המעגל.
    • שומרים את התמונה.
מדד ערך [יחידות]
מתח V1 רצוי 11V
מתח V1 מדוד
מתח V2
זרם A0
מתח V3
קוטביות (לסמן את המתאים) חיבורית / חיסורית
השראות-הדדית M

הערות:

  1. מציאת קוטביות:
    • אם V1+V2 שווה ל-V3 הקוטביות היא חיבורית.
    • אם |V1-V2| שווה ל-V3 הקוטביות היא חיסורית.
  2. כדי למצוא את ההשראות ההדדית M יש לזכור את חוק אוהם:

[math]V=R\cdot I[/math]

כאשר אצלנו ההתנגדות היא עכבת הסליל:

[math]R=Z_L=j\omega L[/math]

אך זוהי לא השראות עצמית (L) אלא השראות-הדדית (M) ולכן:

[math]R=Z_M=j\omega M[/math]

המתח V הוא המתח המושרה על הסליל הנגדי V2.

ואילו הזרם I הוא הזרם בסליל המקורי שמדדנו באמצעות A0, ולכן הנוסחא הכללית היא:

[math]V_2=Z_M\cdot A_0[/math]

נציב הכל:

[math]V_2=j\omega M\cdot A_0[/math]

נשלוף את M, שהוא הגודל בערך מוחלט, ונקבל:

[math]M=\Bigg|\frac{V_2}{j\omega A_0}\Bigg|=\frac{V_2}{2\pi f A_0}[/math]

נציב ערכים כאשר הנעלם f הינו תדר רשת-החשמל הארצית 50 הרץ, ולכן ההשראות-ההדדית היא:

[math]M=\frac{V_2}{100\pi A_0}\,[H][/math]

SignHere.png


3.5 ניסוי ריקם

איור 9: מערך לניסוי ריקם וניסוי קצר
איור 10: שני סוגי בננות. הסוג הימני זהו הסוג-הקפיצי אשר כן יכול להתחבר אל מד-ההספק, ואילו הסוג השמאלי זהו הסוג-הקשיח אשר אינו יכול להתחבר אל המכשיר

מד הספק ספרתי חד-מופעי של חברת PeakTech.

איור 11: דוגמא למדידות במד-הספק. בכיוון השעון: ההספק-הפעיל P בוואט, הזרם I באמפר, המתח V בוולט, ומקדם-ההספק cosθ

3.5.1 מטרת הסעיף

למדוד את ההספק-הפעיל בשנאי המציין את הפסדי-הברזל/ליבה/ריקם אשר קובעים עד כמה השנאי יתחמם בעת עומס, ולמצוא את ההשראות ההדדית M בעוד דרך בנוסף לסעיף מדידת קוטביות.

3.5.2 הוראות

  1. חברו את המעגל המתואר באיור 9.
  2. העלו את מתח הוריאק עד המתח-הנקוב בראשוני של השנאי (15V).
  3. רשמו את הקריאות בהתאם לטבלה.
  4. כדי לראות את ההספק-המדומה והתדר יש ללחוץ על כפתור Watt/VA (הכפתור בצד ימין למטה של המסך).
  5. צלמו תמונה של המד-הספק כפי שרואים באיור 11.
מדד ערך [יחידות]
מתח ריקם V1

V0 בנספח

רמ"ס)

זרם ריקם A0

I0 בנספח

רמ"ס)

הספק-פעיל W

Pc בנספח

מד הספק)

הספק-מדומה S מדוד

מד הספק)

הספק-מדומה S מחושב

(מכפלת המתח והזרם)

תדר מדוד

מד הספק או ברמ"ס)

קוסינוס תטא מדוד

מד הספק)

קוסינוס תטא מחושב

(מנת ההספק הפעיל והמדומה*)

השראות-הדדית M
  • הערה: ההספק המדומה S המחושב והמדוד צריכים לצאת זהים או לפחות מאוד קרובים, לכן בחישוב גורם-ההספק (קוסינוס תטא) ניתן להשתמש בממוצע של S.


מציאת ההשראות ההדדית M

לפי נוסחא 7.15 בנספח, הזרם בליבה הוא המנה של ההספק הפעיל והמתח על הראשוני:

[math]I_c=\frac{P_c}{E_1}[/math]

בנוסחא 7.13 בנספח מחשבים את המתח על הראשוני כפונקציה של המתח הנמדד V0:

[math]E_1=V_0\angle0^\circ-(I_0\angle\varphi)(R_1+jX_1)[/math]

אך אם נניח שהעכבה של הראשוני קטנה בהרבה מהעכבה של הליבה, כלומר:

[math]R_c||jX_m\gg R_1+jX_1[/math]

נוכל להניח שהמתח הנמדד והמתח על הליבה המגנטית (הצד הראשוני) הם זהים:

[math]E_1=V_0[/math]

נציב את זה בנוסחא 7.15 ונקבל:

[math]I_c=\frac{P_c}{V_0}[/math]

נשלוף לפי נוסחא אחרת ב-7.15 את הזרם המגנטי:

[math]I_m=\sqrt{I_0^2-I_c^2}[/math]

נציב את זרם הליבה Ic שיצא לנו קודם:

[math]I_m=\sqrt{I_0^2-\Big(\frac{P_c}{V_0}\Big)^2}[/math]

נשתמש בעוד נוסחא ב-7.15 לחישוב היגב סליל ההשראה בראשוני, ונציב בה את המתח שמצאנו קודם:

[math]X_m=\frac{E_1}{I_m}=\frac{V_0}{I_m}[/math]

ונציב את הזרם המגנטי שיצא לנו:

[math]X_m=\frac{V_0}{\sqrt{I_0^2-\Big(\frac{P_c}{V_0}\Big)^2}}=\frac{V_0}{\sqrt{I_0^2-\frac{P_c^2}{V_0^2}}}=\frac{V_0}{\sqrt{\frac{I_0^2\cdot V_0^2-P_c^2}{V_0^2}}}=\frac{V_0}{\frac{1}{V_0}\cdot\sqrt{I_0^2\cdot V_0^2-P_c^2}}[/math]

ונקבל:

[math]X_m=\frac{V_0^2}{\sqrt{I_0^2\cdot V_0^2-P_c^2}}=\frac{V_0^2}{\sqrt{\big(I_0\cdot V_0\big)^2-P_c^2}}[/math]

נזכור שנוסחת ההספק המדומה S היא מכפלת הזרם והמתח:

[math]S=V_0\cdot I_0[/math]

נציב:

[math]X_m=\frac{V_0^2}{\sqrt{S_0^2-P_c^2}}[/math]

כמו-כן נזכור את משולש ההספקים, עליו קראנו בנספח:

[math]S^2=Q^2+P^2[/math]

ולכן, ההספק העיוור הוא:

[math]Q=\sqrt{S^2-P^2}[/math]

נציב בנוסחת ההיגב המגנטי:

[math]X_m=\frac{V_0^2}{Q}=\omega L_m[/math]

כלומר ניתן לחשב את גודל סליל ההשראה של הראשוני:

[math]L_1=L_m=\frac{V_0^2}{\omega Q}[/math]

הערת ביניים: לווידוא התוצאה אנו רואים שהעכבה של L1 שהיא ωL1 שווה לריבוע המתח על הסליל חלקי ההספק עליו - לכן אנו יודעים שקיבלנו כאן תוצאה נכונה.


בנוסף, אנו יודעים את הקשר בין יחס ההשנאה וההשראויות בהתאם לשאלת הכנה של יחס השנאה:

[math]a=\sqrt{\frac{L_2}{L_1}}[/math]

נשלוף את גודל ההשראות של הצד-השניוני:

[math]a^2=\frac{L_2}{L_1}[/math]

[math]L_2=a^2 L_1[/math]

ועכשיו נשתמש בנוסחת ההשראות ההדדית:

[math]M=k\sqrt{L_1\cdot L_2}[/math]

נניח שמקדם הצימוד k הוא 1 ולכן:

[math]M=\sqrt{L_1\cdot L_2}[/math]

נציב את L2 ונקבל:

[math]M=\sqrt{L_1\cdot a^2 L_1}=\sqrt{L_1^2\cdot a^2}=a L_1[/math]

נציב את L1 ונקבל:

[math]M=a \frac{V_0^2}{\omega Q}[/math]

נחזיר ל-Q את ערכי המדידה כדי שיהיה קל יותר לחשב, נפתח את ω, ונקבל את הנוסחא לחישוב ההשראות ההדדית ע"י ניסוי ריקם:

[math]M=\frac{a\cdot V_0^2}{2\pi f \sqrt{\big(I_0\cdot V_0\big)^2-P_c^2}}\,[H][/math]

כאשר:

  • ההספק הפעיל הנמדד ע"י המד הספק נקרא Pc
  • מתח הריקם אשר נמדד ע"י הרמ"ס נקרא V0
  • זרם הריקם אשר נמדד ע"י הרמ"ס נקרא I0
  • תדר f הוא תדר רשת-החשמל בארץ 50Hz
  • יחס-ההשנאה a נמצא בסעיף יחס השנאה, חשוב מאוד:
    1. יש לשים לב האם יחס ההשנאה חושב לפי הראשוני ביחס לשניוני או להיפך.
    2. בסעיף הנוכחי a חושב בתור השניוני חלקי הראשוני.
    3. בסעיף יחס השנאה חישבנו את a בתור הראשוני חלקי השניוני.
    4. לכן a אמור להיות כאן ההופכי של a אשר מצאנו בסעיף יחס השנאה.
SignHere.png


3.6 ניסוי קֶצֶר

איור 12: מערך מדידה לניסוי קצר כפי שרואים באיור 9 רק עם יציאות out1 ו-out4 מקוצרות (רואים בקו-מקווקוו בצבע אדום)

3.6.1 מטרת הסעיף

מדידת הפסדי-הנחושת (החוטים), כיוון שהמתח מאוד נמוך בקצר ולכן הפסדי הליבה יהיו זניחים.

3.6.2 הוראות

  1. השתמשו במעגל באיור 9 אשר הרכבתם בסעיף הקודם.
  2. חשוב מאוד: להוריד את מתח הוואריאק לאפס וולט.
  3. קצרו את ליפוף הסליל המשני (השקול), כלומר לחבר את Out1 ל-Out4 באמצעות בננה, בנוסף לקצר בין Out2 ל-Out3 שאמור להיות כבר מחובר, כפי שרואים באיור 12.
  4. העלו באיטיות ובזהירות את מתח הוואריאק עד שתגיעו לזרם הנקוב בראשוני (A0 = 0.5A). שימו לב! בניסוי קצר הזרם בסליל הראשוני יגיע לערכו הנומינלי במתח נמוך, אחרת כנראה הפיוז שלכם שרוף ויש לקרוא למדריך.
  5. רשמו את הקריאות בהתאם לטבלה.
  6. כדי לראות את ההספק-המדומה והתדר יש ללחוץ על כפתור Watt/VA (הכפתור בצד ימין למטה של המסך).
  7. צלמו תמונה של המד-הספק כפי שרואים באיור 11.
מדד ערך [יחידות]
מתח (ברמ"ס)
זרם (ברמ"ס)
הספק-פעיל P
הספק-מדומה S
תדר
קוסינוס תטא
SignHere.png


3.7 הזנת השנאי ע"י מקור מתח

איור 13: מערך לתצוגת צורות גל השנאי על משקף התנודות
איור 14: מתח וזרם של שנאי-הספק. הגרף הירוק מציין את המתח והוא מקדים בכ-80° את הגרף הצהוב אשר מציין את הזרם דרך השנאי

3.7.1 מטרת הסעיף

לראות את צורת האותות בשנאי באמצעות משקף תנודות.

3.7.2 הוראות

  1. הרכיבו את המעגל המתואר באיור 13.
  2. כוונו את נגד R1 לערך מירבי של 300Ω.
  3. חברו את אדמת ערוץ 1 של הסקופ בנקודה T1 ואת הפלוס בנקודת החיבור בין הנגד R1 ושנאי-הבידוד, כך תוכלו לראות את הזרם הראשוני (מפל המתח על R1).
  4. חברו את אדמת ערוץ 2 של הסקופ באותה נקודה כמו האדמה של ערוץ 1 (T1) ואת הפלוס בנקודה T2. כך תוכלו לראות את המתח הנופל על הסליל הראשוני.
  5. כוונו את ערוץ 1 למצב Invert כיוון שהוא מחובר בניגוד לכיוון הזרם בחוג, אמורים לראות גג מעל הספרה 1 בצד שמאל למעלה של המסך כפי שרואים באיור 14.
  6. העלו את המתח הראשוני כך שתתאפשר מדידתו בעזרת המשקף תנודות.
  7. עכשיו ניתן לראות גרף של המתח על הסליל בו-זמנית עם הזרם העובר דרכו, כפי שרואים באיור 14.
  8. לשים לב שהמתח על הסליל אמור להקדים ב-90° את הזרם דרכו, כלומר המתח צריך להיות מצד שמאל של הזרם, והשיא של המתח אמור להיות על האפס של הזרם.
  9. הוסיפו בסקופ את המדידות הבאות:
    • המתח-היעיל של ערוץ 1 - הזרם דרך הסליל הראשוני.
    • המתח-היעיל של ערוץ 2 - המתח על הסליל הראשוני.
    • הפרש-המופע בין ערוץ 1 ו-2 (ולא בין 1 ל-1 או 2 ל-2 אשר תמיד ייתן אפס מעלות הפרש).
  10. שימרו את התמונה.
SignHere.png


3.8 הצגת אופיין ההסטרזיס ומציאת עקום המגנוט הנורמלי

איור 15: מעגל למציאת חֶשֶׁל מַגְנֵטִי
איור 16: תמונת אופיין חשל-מגנטי מאוד גרועה אשר נלקחה באמצעות הֶחְסֵן נַיָּד או באמצעות לחיצה על Stop במשקף תנודות, לכן עבור מקרים כאלו רצוי לעבוד עם שמירה דרך הרשת או אפילו מצלמה חיצונית
איור 17: אופיין חשל-מגנטי ברוויה אשר מתבטאת בפינות החדות. מתח הכניסה הוא 15V ללא עומס
איור 18: צילום באמצעות מצלמה של אופיין חשל-מגנטי כדי שהגרף לא ייקטע כתוצאה מגורם אינטגרציה נמוך מדי
איור 19: אופיין חשל מגנטי עם נגד 30k ומתח כניסה 5V ועומס של 400 אוהם

3.8.1 מטרת הסעיף

הצגת אופיין-חשל B-H על מסך המשקף תנודות אשר מראה את איכות השנאי (עם דגש על הליבה שלו).

3.8.2 הוראות

  1. קבעו ערך נמוך לנגד R1, של בסביבות 10Ω - מידדו זאת באמצעות רמ"ס.
  2. חברו את המעגל המתואר באיור 15, ללא הנגד R3.
  3. קבעו את ערכו של הנגד (דקאדה) R2 בהתאם לתנאי ωRC>>1.
    • נגדיר ש-ωRC גדול בסדר-גודל אחד מ-1, כלומר הוא שווה בערך ל-10.
    • הקבל C מוגדר לפי איור 15 על 1μF (לשים 0.9999μF בחלק מהדקאדות) ותדר רשת-החשמל הארצית הוא 50 הרץ.
    • לכן הנגד (דקאדה) R2 צריך להיות בערך 30kΩ
  4. כוונו את הוריאק למצב מינימום.
  5. חברו את אדמת המשקף תנודות של בחון ערוץ 1 בנקודה T1, ואת הפלוס שלו בנקודה X.
  6. חברו את אדמת המשקף תנודות של בחון ערוץ 2 בנקודה אשר בין הקבל C והנגד R2, ואת הפלוס שלו בנקודה Y.
  7. לוודא שאף-אחד מהערוצים לא במצב Invert ע"י בדיקה שאין סמל של גג מעל מספרי הערוץ בצד שמאל למעלה של מסך המשקף תנודות. במידה והמעגל מחובר היטב אך עדיין הגרף הופכי (הולך שמאלה) - יש לעשות Invert לערוץ ה-Y כיוון שהשנאי מהפך מופע - לעשות אך ורק באישור המדריך.
  8. לעבור במשקף תנודות למצב X-Y ע"י לחיצה על כפתור Horiz.
  9. העלו את מתח הוריאק עד שתבחינו בבירור ברוויה כפי שרואים באיור 17, הקפידו לא לעבור את הזרם הנקוב (0.5A).
  10. שימרו את אופיין-החשל המתקבל על מסך הסקופ עבור 3 מתחי-מקור, בקפיצות של 5V, בהתאם לטבלה.
  11. הערות לגבי השמירה:
    • לא תמיד ניתן לתפוס את הגל במסך המשקף תנודות כפי שרואים באיור 16, לכן לא רצוי לשמור באמצעות כונן-אצבע אשר לא יודעים מה נשמר שם וגם לא עם אופציית Stop בסקופ אשר עוצרת את התמונה.
    • רצוי לשמור דרך הרשת כדי לוודא שאכן נשמרה תמונה איכותית כפי שרואים באיור 17 ובאיור 19, אין בעיה שהגרף ייחתך קצת אך חשוב לוודא שהקצוות לא נעלמו כיוון שקשה יותר לעשות להם אינטרפולציה מאשר לחלקים המרכזיים של הגרף.
    • בנוסף, במקרה זה רצוי גם לצלם באמצעות הטלפון הנייד כפי שרואים באיור 18 כדי שיהיה לנו גיבוי למקרה שהתמונות הקודמות לא יצאו טוב.
  12. הסבירו מה יקרה אם לא יתקיים התנאי ωRC >> 1.
  13. חזרו על הסעיף כאשר השנאי מועמס ע"י R3 = 400Ω, כפי שרואים באיור 19. האם מתקבלת רוויה בעקומת ההיסטרזיס? הסבירו תופעה זו.
R3 מתח V1 רצוי מתח V1 מצוי זרם [A] מס' איור בסקופ

(נתק)

5V
10V
15V
400Ω 5V
10V
15V
SignHere.png


4 הערות ומסקנות – דו"ח מסכם

  1. רשמו בצורה מסודרת וברורה את כל תוצאות המדידות שביצעתם והסבירו בקצרה את משמעותן.
  2. השוו את התוצאות לתאוריה ולחישוביכם היכן שהדבר אפשרי.
  3. על סמך המדידות שביצעתם, חשבו את כל פרמטרי מעגל התמורה של השנאי.
  4. חשבו את M מניסוי-ריקם וממדידות הקוטביות והשוו ביניהם.