רכיבים: הבדלים בין גרסאות

מתוך מעבדת מבוא בחשמל
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(יצירת הדף והוספת ראוסטט)
 
(הוספת תמונה של דקדות קבלים ונגדים הצמודות לעמדה)
 
(30 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
= ראוסטט =
 
= ראוסטט =
[[File:Rheostat300Ohm.png|left|thumb|upright=1|ראוסטט]]
+
[[File:Rheostat300Ohm.png|left|thumb|upright=1|<figure id="fig:rheo"><caption>נגד משתנה</caption></figure>]]
זהו [[wikipedia:he:נגד משתנה|נגד משתנה]], קיימים 12 כאלו במעבדה בעלי ערך של 300Ω.
+
[[File:RheostatScheme.png|left|thumb|upright=1|<figure id="fig:rheocir"><caption>מעגל תמורה של הראוסטט המאוייר על גג קדמת-המכשיר</caption></figure>]]
 +
זהו [[wikipedia:he:נגד משתנה|נגד משתנה]], קיימים 12 כאלו ב[[{{SITENAME}}:אודות|מעבדה]] בעלי ערך של 300Ω ועוד כמה של 1KΩ, הם מאוד גדולים ומיועדים להספקים גבוהים, כלומר הם עמידים נגד זרמים גבוהים שעלולים לשרוף אותם.
 +
 
 +
ישנם שלושה הדקים בחזית המכשיר כפי שרואים ב<xr id="fig:rheo"/> אשר מחוברים כפי שרואים ב[[wikipedia:Equivalent circuit|מעגל התמורה]] אשר ב<xr id="fig:rheocir"/>:
 +
# האדום מחובר לחלק האחורי של ה'''ראוסטט'''.
 +
# השחור התחתון מחובר לחזית המכשיר.
 +
# השחור העליון זהו הזחלן בגג-המכשיר שניתן להזיזו ובכך לקבוע את התנגדות ה[[wikipedia:he:נגד|נגד]].
 +
 
 +
אופן עבודה:
 +
* על-מנת שיעבוד בתור [[wikipedia:he:נגד משתנה|נגד משתנה]] יש לחבר את ההדק-האדום ואת ההדק השחור העליון, ולכוון את הזחלן באופן הבא:
 +
*# כאשר הזחלן בחזית המכשיר - מקבלים את ההתנגדות המירבית (כי האדום מחובר לחלק האחורי ולכן הם רחוקים אחד מן השני).
 +
*# כאשר הזחלן בירכתי המכשיר - מקבלים את ההתנגדות המזערית (אפס [[wikipedia:he:אוהם|אוהם]] כיוון שהאדום גם מחובר לאחור ואז הם מקוצרים).
 +
*# כאשר הזחלן בנקודה לא קיצונית - מקבלים התנגדות יחסית למיקום (באמצע נקבל בדיוק חצי).
 +
* במקרה ומחברים את שני ההדקים התחתונים בתור [[wikipedia:he:נגד|נגד]] - תמיד נקבל את ההתנגדות המירבית.
 +
* במקרה ומחברים את שני ההדקים השחורים - כל הערכים של הזחלן אשר פורטו לעיל יתהפכו.
 +
* ל[[wikipedia:he:נגד|נגד]] אין קוטביות, אך עדיין נהוג לחבר את האדום בתור פלוס ואת השחור בתור מינוס.
 +
 
  
 
משתמשים ברכיב זה בניסויים:
 
משתמשים ברכיב זה בניסויים:
 
* [[מדידות בשנאי הספק]]
 
* [[מדידות בשנאי הספק]]
 
* [[רשתות תלת פאזיות]]
 
* [[רשתות תלת פאזיות]]
 +
<br clear="all">
 +
 +
= R2D1 =
 +
[[File:R2D1.png|thumb|left|upright=1|<figure id="fig:kitr2d1"><caption>ערכת שני נגדים ודיודה</caption></figure>]]
 +
[[File:470Ohm.png|thumb|left|upright=1|<figure id="fig:r470"><caption>נגד 470 אוהם</caption></figure>]]
 +
[[File:Diode_pinout_en_fr.svg|thumb|left|upright=1|<figure id="fig:diode"><caption>סכימת-דיודה לצד דיודה אמיתית</caption> (נלקח מהערך [[wikipedia:Diode|דיודה]])</figure>]]
 +
ערכה של שני [[wikipedia:he:נגד|נגדים]] בערך של 470Ω ו[[wikipedia:he:דיודה|דיודה]] 1N4001.
 +
 +
את הערך של התנגדות ה[[wikipedia:he:נגד|נגד]] ניתן לדעת עפ"י הצבעים כפי שרואים ב<xr id="fig:kitr2d1"/> וב<xr id="fig:r470"/>
 +
{| border=1
 +
|-
 +
! צבע
 +
! מספר
 +
! כופל
 +
|- style="background-color:SaddleBrown;color:White"
 +
| חום
 +
| 1
 +
| &lrm;10<sup>1</sup>=10
 +
|- bgcolor = Yellow
 +
| צהוב
 +
| 4
 +
| &lrm;10<sup>4</sup>=10&nbsp;K
 +
|- style="background-color:DarkViolet;color:White"
 +
| סגול
 +
| 7
 +
| &lrm;10<sup>7</sup>=10&nbsp;M
 +
|}
 +
 +
שני הצבעים הראשונים הם צהוב וסגול אשר מסמלים את המספרים 4 ו-7 בהתאמה, ואילו הצבע הלפני אחרון הוא חום ולכן הוא מציין מכפיל ולא מספר של ערך (הצבע האחרון מציין את דיוק ה[[wikipedia:he:נגד|נגד]]), ולכן ערך ה[[wikipedia:he:נגד|נגד]] הוא:
 +
 +
&lrm;R=47&middot;10<sup>1</sup>=470&nbsp;&Omega;
 +
 +
למתעניינים ניתן לראות את טבלת הצבעים המלאה בויקיפדיה תחת הערך [[wikipedia:he:נגד#סימון על נגדים קבועים|סימון על נגדים קבועים]].
 +
 +
 +
את ה[[wikipedia:he:דיודה|דיודה]] ניתן לזהות על פי זה שיש לה פס אחד בודד שמציין את ההדק-השלילי שלה כפי שרואים ב<xr id="fig:diode"/>, פס זה הוא שווה-ערך לקו המצוייר על הסימון החשמלי של הדיודה (משולש עם קו).
 +
 +
<u>הערה חשובה</u>: אין להחזיק את הערכה באוויר בעת שמתחברים אליה, כיוון שאז מופעל לחץ על הרכיבים והם נשברים.
 +
 +
 +
משתמשים ברכיב זה בניסויים:
 +
* [[הכרת מכשירי מדידה חלק א]]
 +
* [[הכרת מכשירי מדידה חלק ב]]
 +
<br clear="all">
 +
 +
= דקדות =
 +
<gallery>
 +
DecadeResistance.png|דקדת-[[wikipedia:he:נגד|נגדים]]
 +
CapacitanceDecade.png|דקדת-[[wikipedia:he:קבל|קבלים]]
 +
DecadeInductanceBox.png|דקדת-[[wikipedia:he:סליל השראה|סלילים]]
 +
CapResDecadeBoxes.png|דקדות [[wikipedia:he:קבל|קבלים]] ו[[wikipedia:he:נגד|נגדים]] הצמודות לעמדה
 +
</gallery>
 +
דֵקָדָה (בלועזית [[wikipedia:Decade box|Decade box]]) היא רכיב משתנה בדומה מאוד ל[[#ראוסטט|ראוסטט]] רק שניתן לכוון את ערך הרכיב למספר מדוייק בעזרת מתגים בכפולות של 10 כפי שניתן לראות באיורים לעיל.
 +
 +
לדוגמא, בתמונה של '''דקדת-ה[[wikipedia:he:קבל|קבלים]]''' לעיל רואים שהיא מכוונת על 3124 כלומר ערכו של ה[[wikipedia:he:קבל|קבל]] הוא 0.3124µF, ואילו הערך המירבי הוא 0.9999µF כלומר 1µF.
 +
 +
ב[[{{SITENAME}}:אודות|מעבדה]] ישנם שלושה סוגים של דקדות:
 +
# '''דקדת-[[wikipedia:he:נגד|נגדים]]''' - נראית כמו '''דקדת-ה[[wikipedia:he:סליל השראה|סלילים]]''', לא משתמשים בהדק-התחתון שרשום CASE לידו כיוון שהוא מקוצר אל גוף ה'''דקדה''' ואינו קשור לערך ההתנגדות של המכשיר.
 +
# '''דקדת-[[wikipedia:he:קבל|קבלים]]''' - מתחברים במקרה הנ"ל לשני האדומים, בהדק השחור לא משתמשים כיוון שהוא מקוצר אל גוף ה'''דקדה''' ולא קשור ל[[wikipedia:he:קבל|קבל]].
 +
# '''דקדת-[[wikipedia:he:סליל השראה|סלילים]]''' - מתחברים אל האדום והשחור, בירוק לא משתמשים והוא מקוצר אל גוף ה'''דקדה''' ולא קשור ל[[wikipedia:he:סליל השראה|סליל]].
 +
* כיוון שיש הרבה סוגי '''דקדות''' ב[[{{SITENAME}}:אודות|מעבדה]] כל שצריך כדי להבדיל ביניהן זה להסתכל על היחידות המופיעות ליד הכפתורים:
 +
*# בשביל [[wikipedia:he:נגד|נגד]] - [[wikipedia:he:אוהם|Ω]]
 +
*# בשביל [[wikipedia:he:קבל|קבל]] - [[wikipedia:he:פאראד|F]]
 +
*# בשביל [[wikipedia:he:סליל השראה|סליל]] - [[wikipedia:he:הנרי (יחידת מידה)|H]]
 +
 +
= כבלים =
 +
[[File:BananaWires.jpg|left|thumb|upright=1|<figure id="fig:bananas"><caption>כבלי בננה 4mm לחיבור המיכשור החשמלי</caption></figure>]]
 +
 +
ישנם שלושה סוגי כבלים ב[[{{SITENAME}}:אודות|מעבדה]]:
 +
{| class="wikitable"
 +
|-
 +
! סוג כבל
 +
! תמונה
 +
! תיאור
 +
|-
 +
| '''[[wikipedia:Banana connector|בננות]]'''
 +
| [[File:Bananas.PNG|frameless|upright=1]]
 +
|
 +
* אלו כבלים שמשני הצדדים שלהם יש מַחְבָּר [[wikipedia:Banana connector|בננה]].
 +
* קיימים בשני צבעים: אדום ושחור, נהוג לחבר את האדום אל הפלוס של המעגל ואת השחור אל המינוס.
 +
* את ה[[wikipedia:Banana connector|בננות]] ניתן לשרשר ע"י חיבור אחת על השנייה כפי שרואים בתמונה.
 +
* <u>לשים לב!</u> ב<xr id="fig:bananas"/> רשומה הספרה 8 מעל כל חבילה, כלומר יש 8 בננות בחבילה וכך אמורים להחזיר את החבילה למקום בעת סיום הניסוי.
 +
* משמש להתחברות לכל הציוד במעבדה למעט ה[[משקף תנודות]] וה[[מחולל אותות]].
 +
|-
 +
| '''כבלי [[wikipedia:BNC connector|BNC-BNC]]'''
 +
| [[File:BNC-BNC.PNG|frameless|upright=1]]
 +
|
 +
* משני הצדדים שלהם יש מַחְבָּר [[wikipedia:BNC connector|BNC]].
 +
* בעת חיבור ה-[[wikipedia:BNC connector|BNC]] אל מכשיר יש לסובבו כדי להדק את החיבור.
 +
* משמש אך ורק להתחברות ל[[משקף תנודות]], [[מחולל אותות]] וה[[#שנאי בידוד|שנאי בידוד]].
 +
|-
 +
| '''כבלי [[wikipedia:BNC connector|BNC]]-[[wikipedia:Banana connector|בננה]]'''
 +
| [[File:BNC-Bananas.PNG|frameless|upright=1]]
 +
|
 +
* מצד אחד יש להם חיבור של שתי [[wikipedia:Banana connector|בננות]] (פלוס/אדום ומינוס/שחור) ומהצד השני יש להם מַחְבָּר [[wikipedia:BNC connector|BNC]].
 +
* את ה[[wikipedia:Banana connector|בננות]] ניתן לשרשר ע"י חיבור אחת על השנייה.
 +
* בעת חיבור ה-[[wikipedia:BNC connector|BNC]] אל מכשיר יש לסובבו כדי להדק את החיבור.
 +
* שרשור של שני כבלים כאלו (חיבור שני הפלוסים ושני המינוסים) יתן כבל [[wikipedia:BNC connector|BNC-BNC]].
 +
* משמש לחיבור של ה[[משקף תנודות]], [[מחולל אותות]] וה[[#שנאי בידוד|שנאי בידוד]] לכל שאר הציוד.
 +
|}
 +
<br clear="all"/>
 +
 +
= שנאי בידוד =
 +
[[File:IsolationTransformer.png|left|thumb|upright=1|<figure id="fig:isolationtrans"><caption>שנאי בידוד</caption> בעל חיבור כפול - גם [[wikipedia:BNC connector|BNC]] וגם [[wikipedia:Banana connector|בננות]]</figure>]]
 +
[[File:LinearSweepTransformer1HzTo100KHz.png|thumb|left|upright=1.5|<figure id="fig:iso_linsweep"><caption>תגובה ליניארית לתדר של שנאי-בידוד</caption>. סריקה בין 1 הרץ ל-100kHz כך שכל קוביה שווה 20kHz, רואים שאחרי כ-40kHz השנאי לא מגיב טוב</figure>]]
 +
[[File:LogSweepTransformer1Hz100KHz.png|thumb|left|upright=1.5|<figure id="fig:iso_logsweep"><caption>תגובה לוגריתמית לתדר של שנאי-בידוד</caption>. סריקה בין 1 הרץ ל-100kHz, כאשר הסמן עומד על מיקום 0.8 שזה שווה ערך ל-10kHz שאז נראה שהשנאי בידוד מתחיל לזייף</figure>]]
 +
[[File:LogSweepTransformer1Hz100KHzSqrt2.png|thumb|left|upright=1.5|<figure id="fig:iso_logsweep2"><caption>תגובה לוגריתמית לתדר של שנאי-בידוד עם סימון בשורש 2</caption>, אשר מראה העלאה של המתח בערך בתדר 30kHz</figure>]]
 +
שנאי-בידוד (בלועזית [[wikipedia:Isolation transformer|Isolation transformer]]) כשמו כן הוא, נועד ליצור בידוד בין שתי נקודות חשמליות ע"י "הצפה" של המעגל כך שלא יהיה חיבור גלווני (ישיר). משמש ב[[{{SITENAME}}:אודות|מעבדה]] בעיקר להפרדת האדמה של ה[[מחולל אותות]] וה[[משקף תנודות]].
 +
 +
מידע נוסף קיים ב[[נספח הכרת מכשירי מדידה חלק א#שנאי עצמי (וואריאק) ושנאי בידוד|נספח]].
 +
 +
כפי שרואים ב<xr id="fig:isolationtrans"/> יש לו חיבור כפול בכניסה ובמוצא:
 +
# מַחְבָּר [[wikipedia:Banana connector|בננה]] אחד למתח-הקו ואחד לנקודת-ייחוס של אות-הכניסה.
 +
# מַחְבָּר [[wikipedia:BNC connector|BNC]] אשר מכיל בתוכו את שני החיבורים (מתח-הקו ונקודת-ייחוס).
 +
* שתי כניסות/יציאות אלו מקוצרות ולכן הן שקולות אחת לשניה.
 +
 +
<u>הערות</u>
 +
# שנאים מעבירים רק שינוי של זרם, כלומר אם נחבר את ה[[מחולל אותות]] וננסה לשים היסט (מתח DC) - ההיסט יונחת ע"י השנאי.
 +
# בתדרים גבוהים נקבל הנחתה של מתחים, לכן לא רצוי לעבוד עם שנאי בידוד כאשר עובדים בתדרים גבוהים כמו-למשל ב[[מחולל אותות#סריקת תדרים|סריקת תדרים]] בה נצטרך להקטין את התדר הסופי של הסריקה, ניתן לראות את איורי תגובת השנאי-בידוד לתדר אשר נלקחו ע"י חיבור ישיר של השנאי מ[[מחולל אותות]] אל [[משקף תנודות]]:
 +
#* <xr id="fig:iso_linsweep"/>: סריקה ליניארית של התגובה לתדר של שנאי-הבידוד, בין 1 הרץ ל-100,000 הרץ, יש 5 קוביות - לכן כל קוביה היא 20,000 הרץ, כלומר בסביבות 40,000 הרץ השנאי כבר מפסיק להגיב טוב, ואחרי כ-90,000 הרץ הוא מתחיל להנחית את האות.
 +
#* <xr id="fig:iso_logsweep"/>: סריקה לוגריתמית של התגובה לתדר של שנאי-הבידוד, הפעם הסריקה היא לוגריתמית באותו תחום התדרים, יש סמן אשר מראה שהריצה הטובה היא רק עד 0.8 שניות שזה 10,000 הרץ (100,000 בחזקת 0.8).
 +
#* <xr id="fig:iso_logsweep2"/>: עוד סריקה לוגריתמית אך הסמן נמצא במיקום שורש 2 אשר נמצא בזמן 0.9 שזה בערך 30,000 הרץ (100,000 בחזקת 0.9).
 +
{{gap}}

גרסה אחרונה מתאריך 11:50, 20 בנובמבר 2019

1 ראוסטט

איור 1: נגד משתנה
איור 2: מעגל תמורה של הראוסטט המאוייר על גג קדמת-המכשיר

זהו נגד משתנה, קיימים 12 כאלו במעבדה בעלי ערך של 300Ω ועוד כמה של 1KΩ, הם מאוד גדולים ומיועדים להספקים גבוהים, כלומר הם עמידים נגד זרמים גבוהים שעלולים לשרוף אותם.

ישנם שלושה הדקים בחזית המכשיר כפי שרואים באיור 1 אשר מחוברים כפי שרואים במעגל התמורה אשר באיור 2:

  1. האדום מחובר לחלק האחורי של הראוסטט.
  2. השחור התחתון מחובר לחזית המכשיר.
  3. השחור העליון זהו הזחלן בגג-המכשיר שניתן להזיזו ובכך לקבוע את התנגדות הנגד.

אופן עבודה:

  • על-מנת שיעבוד בתור נגד משתנה יש לחבר את ההדק-האדום ואת ההדק השחור העליון, ולכוון את הזחלן באופן הבא:
    1. כאשר הזחלן בחזית המכשיר - מקבלים את ההתנגדות המירבית (כי האדום מחובר לחלק האחורי ולכן הם רחוקים אחד מן השני).
    2. כאשר הזחלן בירכתי המכשיר - מקבלים את ההתנגדות המזערית (אפס אוהם כיוון שהאדום גם מחובר לאחור ואז הם מקוצרים).
    3. כאשר הזחלן בנקודה לא קיצונית - מקבלים התנגדות יחסית למיקום (באמצע נקבל בדיוק חצי).
  • במקרה ומחברים את שני ההדקים התחתונים בתור נגד - תמיד נקבל את ההתנגדות המירבית.
  • במקרה ומחברים את שני ההדקים השחורים - כל הערכים של הזחלן אשר פורטו לעיל יתהפכו.
  • לנגד אין קוטביות, אך עדיין נהוג לחבר את האדום בתור פלוס ואת השחור בתור מינוס.


משתמשים ברכיב זה בניסויים:


2 R2D1

איור 3: ערכת שני נגדים ודיודה
איור 4: נגד 470 אוהם
איור 5: סכימת-דיודה לצד דיודה אמיתית (נלקח מהערך דיודה)

ערכה של שני נגדים בערך של 470Ω ודיודה 1N4001.

את הערך של התנגדות הנגד ניתן לדעת עפ"י הצבעים כפי שרואים באיור 3 ובאיור 4

צבע מספר כופל
חום 1 ‎101=10
צהוב 4 ‎104=10 K
סגול 7 ‎107=10 M

שני הצבעים הראשונים הם צהוב וסגול אשר מסמלים את המספרים 4 ו-7 בהתאמה, ואילו הצבע הלפני אחרון הוא חום ולכן הוא מציין מכפיל ולא מספר של ערך (הצבע האחרון מציין את דיוק הנגד), ולכן ערך הנגד הוא:

‎R=47·101=470 Ω

למתעניינים ניתן לראות את טבלת הצבעים המלאה בויקיפדיה תחת הערך סימון על נגדים קבועים.


את הדיודה ניתן לזהות על פי זה שיש לה פס אחד בודד שמציין את ההדק-השלילי שלה כפי שרואים באיור 5, פס זה הוא שווה-ערך לקו המצוייר על הסימון החשמלי של הדיודה (משולש עם קו).

הערה חשובה: אין להחזיק את הערכה באוויר בעת שמתחברים אליה, כיוון שאז מופעל לחץ על הרכיבים והם נשברים.


משתמשים ברכיב זה בניסויים:


3 דקדות

דֵקָדָה (בלועזית Decade box) היא רכיב משתנה בדומה מאוד לראוסטט רק שניתן לכוון את ערך הרכיב למספר מדוייק בעזרת מתגים בכפולות של 10 כפי שניתן לראות באיורים לעיל.

לדוגמא, בתמונה של דקדת-הקבלים לעיל רואים שהיא מכוונת על 3124 כלומר ערכו של הקבל הוא 0.3124µF, ואילו הערך המירבי הוא 0.9999µF כלומר 1µF.

במעבדה ישנם שלושה סוגים של דקדות:

  1. דקדת-נגדים - נראית כמו דקדת-הסלילים, לא משתמשים בהדק-התחתון שרשום CASE לידו כיוון שהוא מקוצר אל גוף הדקדה ואינו קשור לערך ההתנגדות של המכשיר.
  2. דקדת-קבלים - מתחברים במקרה הנ"ל לשני האדומים, בהדק השחור לא משתמשים כיוון שהוא מקוצר אל גוף הדקדה ולא קשור לקבל.
  3. דקדת-סלילים - מתחברים אל האדום והשחור, בירוק לא משתמשים והוא מקוצר אל גוף הדקדה ולא קשור לסליל.
  • כיוון שיש הרבה סוגי דקדות במעבדה כל שצריך כדי להבדיל ביניהן זה להסתכל על היחידות המופיעות ליד הכפתורים:
    1. בשביל נגד - Ω
    2. בשביל קבל - F
    3. בשביל סליל - H

4 כבלים

איור 6: כבלי בננה 4mm לחיבור המיכשור החשמלי

ישנם שלושה סוגי כבלים במעבדה:

סוג כבל תמונה תיאור
בננות Bananas.PNG
  • אלו כבלים שמשני הצדדים שלהם יש מַחְבָּר בננה.
  • קיימים בשני צבעים: אדום ושחור, נהוג לחבר את האדום אל הפלוס של המעגל ואת השחור אל המינוס.
  • את הבננות ניתן לשרשר ע"י חיבור אחת על השנייה כפי שרואים בתמונה.
  • לשים לב! באיור 6 רשומה הספרה 8 מעל כל חבילה, כלומר יש 8 בננות בחבילה וכך אמורים להחזיר את החבילה למקום בעת סיום הניסוי.
  • משמש להתחברות לכל הציוד במעבדה למעט המשקף תנודות והמחולל אותות.
כבלי BNC-BNC BNC-BNC.PNG
כבלי BNC-בננה BNC-Bananas.PNG
  • מצד אחד יש להם חיבור של שתי בננות (פלוס/אדום ומינוס/שחור) ומהצד השני יש להם מַחְבָּר BNC.
  • את הבננות ניתן לשרשר ע"י חיבור אחת על השנייה.
  • בעת חיבור ה-BNC אל מכשיר יש לסובבו כדי להדק את החיבור.
  • שרשור של שני כבלים כאלו (חיבור שני הפלוסים ושני המינוסים) יתן כבל BNC-BNC.
  • משמש לחיבור של המשקף תנודות, מחולל אותות והשנאי בידוד לכל שאר הציוד.


5 שנאי בידוד

איור 7: שנאי בידוד בעל חיבור כפול - גם BNC וגם בננות
איור 8: תגובה ליניארית לתדר של שנאי-בידוד. סריקה בין 1 הרץ ל-100kHz כך שכל קוביה שווה 20kHz, רואים שאחרי כ-40kHz השנאי לא מגיב טוב
איור 9: תגובה לוגריתמית לתדר של שנאי-בידוד. סריקה בין 1 הרץ ל-100kHz, כאשר הסמן עומד על מיקום 0.8 שזה שווה ערך ל-10kHz שאז נראה שהשנאי בידוד מתחיל לזייף
איור 10: תגובה לוגריתמית לתדר של שנאי-בידוד עם סימון בשורש 2, אשר מראה העלאה של המתח בערך בתדר 30kHz

שנאי-בידוד (בלועזית Isolation transformer) כשמו כן הוא, נועד ליצור בידוד בין שתי נקודות חשמליות ע"י "הצפה" של המעגל כך שלא יהיה חיבור גלווני (ישיר). משמש במעבדה בעיקר להפרדת האדמה של המחולל אותות והמשקף תנודות.

מידע נוסף קיים בנספח.

כפי שרואים באיור 7 יש לו חיבור כפול בכניסה ובמוצא:

  1. מַחְבָּר בננה אחד למתח-הקו ואחד לנקודת-ייחוס של אות-הכניסה.
  2. מַחְבָּר BNC אשר מכיל בתוכו את שני החיבורים (מתח-הקו ונקודת-ייחוס).
  • שתי כניסות/יציאות אלו מקוצרות ולכן הן שקולות אחת לשניה.

הערות

  1. שנאים מעבירים רק שינוי של זרם, כלומר אם נחבר את המחולל אותות וננסה לשים היסט (מתח DC) - ההיסט יונחת ע"י השנאי.
  2. בתדרים גבוהים נקבל הנחתה של מתחים, לכן לא רצוי לעבוד עם שנאי בידוד כאשר עובדים בתדרים גבוהים כמו-למשל בסריקת תדרים בה נצטרך להקטין את התדר הסופי של הסריקה, ניתן לראות את איורי תגובת השנאי-בידוד לתדר אשר נלקחו ע"י חיבור ישיר של השנאי ממחולל אותות אל משקף תנודות:
    • איור 8: סריקה ליניארית של התגובה לתדר של שנאי-הבידוד, בין 1 הרץ ל-100,000 הרץ, יש 5 קוביות - לכן כל קוביה היא 20,000 הרץ, כלומר בסביבות 40,000 הרץ השנאי כבר מפסיק להגיב טוב, ואחרי כ-90,000 הרץ הוא מתחיל להנחית את האות.
    • איור 9: סריקה לוגריתמית של התגובה לתדר של שנאי-הבידוד, הפעם הסריקה היא לוגריתמית באותו תחום התדרים, יש סמן אשר מראה שהריצה הטובה היא רק עד 0.8 שניות שזה 10,000 הרץ (100,000 בחזקת 0.8).
    • איור 10: עוד סריקה לוגריתמית אך הסמן נמצא במיקום שורש 2 אשר נמצא בזמן 0.9 שזה בערך 30,000 הרץ (100,000 בחזקת 0.9).